אנו שומעים כל הזמן את השאלה: איזה אחסון צריך ל אירוח אתר אינטרנט ? על שאלה זו ננסה לענות כאן בצורה עניינית ובהרחבה. נכון לשנת 2012, שתי הפלטפורמות הגיעו לבשלות מאוד מרשימה. אין משהו ברמת תפקודי שרת שאי אפשר כיום לעשות על מערכת אחת שאי אפשר לעשות על השניה. יחד עם זאת, עדיין יש שינויים משמעותיים אותם צריך להביא בחשבון כשבוחרים פלטפורמה לפיתוח ושרת אחסון.
שפת תכנות ומסד נתונים בהם האתר שלך כתוב
במידה והאתר שלך כבר קיים, ועושה שימוש בשפת תכנות ASP, .NET ומסדי נתונים מסוג MS-Access או Microsoft SQL לא תהיה לך הרבה ברירה ותצטרך שרת של מיקרוסופט. יחד עם זאת, עדיין ניתן לבחור את השירות האופטימאלי. בסוויטהום למשל, אנו משתמשים בסביבת ניהול H-sphere לשרתי ווינדוס, שפועלת על כמה שרתים במקביל והתפקידים של שרתי הווינדוס מאוד מוגבלים, הם עושים מריצים את הסקריפטים על שרתי Web מוקשחים ואת מסדי הנתונים על שרתים מופרדים משרתי ה-Web. שאר התפקידים כגון תיבות דואר, DNS, שרתי mySQL וממשק הניהול של חשבונות האחסון נמצאים על שרתים אחרים ונפרדים, שמריצים לינוקס. זו מבחינתנו האופציה האידאלית למתן מכלול שרותי אחסון.
במידה והאתר כתובת ב-PHP ומשתמש בשרת מסדי נתונים mySQL, ניתן כיום להשתמש הן בשרתי לינוקס (ראה אחסון לינוקס) והן בשרתי ווינדוס. כך גם לגבי רוב האתרים שכתובים ב-Perl או Python וכן רוב האתרים הכתובים ב-Java יעבדו על ויינדוס וגם על לינוקס.
לפרטים נוספים: אחסון PHP / אחסון .NET
סוג האחסון שהאתר דורש
עוד פרמטר בבחירת פלטפורמת האחסון הוא סוג האחסון שהאתר יצטרך. יש אתרים שמסתפקים בשרתים שיתופיים, יש כאלה שיצטרכו שרת וירטואלי וכאלה שיצטרכו שרת יעודי אחד או יותר.למערכות אלו יש משמעויות נרחבות לגבי אבטחת מידע, תמחור וביצועים. אחסון אתרי וורדפרס על שרת windows 2003 עם IIS6 אמנם יכול לעבוד, אבל אפשר לשכוח מלינקים מקוצרים והרבה דברים יצטרכו התאמה מיוחדת. שרתים וירטואליים ויעודיים מצריכים שרותי ניהול שעולים לא מעט, וזה שיקול משמעותי בבחירת סוג השרת
רמת אבטחת המידע שהאתר מצריך
עוד נושא חשוב הוא רמת האבטחה שהאתר מצריך וכלי הניהול והניטור שמופעלים. שוב, בהנחה שאין מגבלת קוד כמו asp/.net, אתה צריך לשאול את עצמך איזו אבטחה אתה רוצה לאתר. יש אתרים שלא ימשכו אש והסבירות שיפרצו אליהם נמוכה, ויש כאלה שפחות. יכול להיות שסוג השירות לאתר, לדוגמא אחסון שיתופי מצריך פתיחת פורטים לעולם, כגון FTP, SSH או RDP. כיצד ניתן להגן על ניסיונות חדירה, איזה כלים עומדים לרשות המנהלים ומה עלותם. קחו לדוגמא שרת ממוצע מבוסס לינוקס עם ממשק cPanel. יש לו מודול IPS נחמד מאוד שיחסום כתובות IP לפי מספר נסיונות גישה, מערכת הגנה על תיקיות, מודול הגנה על שרת האינטרנט – mod_security, סביבת הרצה מבודדת לסקריפטים PHP (suPHP) ועוד כמה הקשחות. המחיר הכולל לשרת כזה מבחינת רשיונות תוכנה לא עובק את ה-45$ לחודש לשרת יעודי ו-25$ לשרת וירטואלי. אם היינו רוצים את אותם פונקציות על שרת ווינדוס לדוגמא, באמצעות אפליקציות כמו Applicure, secureIIS, אנטיוירוס יקר לשרתים, שרת FTP יחודי עם אופציית IDS ו-brute force detection היינו מגיעים לעלויות לא מבוטלות. כמו כן יש להתחשב ברשת הכוללת ואיזה מחשבים נוספים נמצאים בה. שרת windows ברשת עם עוד מחשבי windows ללא הגנות מיוחדות יהיה חשוף יותר לוירוסים ורוגלות, לעומת שרת לינוקס שגם אם לא יהיה מוגן ב-100%, עדיין יהיה שונה ופריצה אליו תצטרך לפחות מאמץ אנושי מסוים, מול בוטים שפורצים שרתי ווינדוס בצורה די עיוורת.
מי מנהל את האתר ומה הידע המקצועי שלו?
כשמדובר בשרת וירטואלי – VPS או שרת יעודי, אלמנט הניהול נמצא הרבה פעמים בידיים של הלקוח. כאן בפירוש אני יכול לומר, עדיף שרת ווינדוס מנוהל היטב ומעודכן מאשר שרת לינוקס מוזנח. לא תמיד קל לנהל שרתי לינוקס ואין כלי ניהול גרפיים כמעט. אחד הדברים הראשונים שמוודאים בהתקנה נכונה הוא הסרה של כל הממשקים הגרפיים משרת לינוקס אז ההבדלים די ברורים. יחד עם זאת, שרת לינוקס מנוהל ומתוחזק טוב על ידי טכנאי עם ידע ממוצע יהיה לרוב עמיד, יציב ואמין יותר משרת ווינדוס. זו עובדה, אין מה לעשות.
אילו תוכנות או שרותים נלווים האתר דורש?
השרת צריך לשלוח דואר? לכווץ תמונות? להעלות קבצים לשרת? כל אלה מצריכים לרוב מודולים שונים, והאימפלמנטציה של כל אחד כזה שונה משרת לשרת. בעוד בשרת windows תצטרכו מודול כמו aspJpeg לטיפול בתמונות בצד שרת. על שרתי אחסון לינוקס יש את GD ו-ImageMagick בחינם. אם תצטרכו להוציא דואר מהשרת, יתכן וההגדרות של שרת ה-smtp יהיו שונות בין השרתים. שרתי FTP עם ניהול משתמשים גם צריכים להיות פונקציה בקבלת ההחלטה. כמה מנהלים יש? האם צריכים להיות איזורים מופרדים לגישה ע"י בעלי תפקידים שונים? אלו רק מעט מאוד דוגמאות אבל יש עוד המון, כמו טיפול באודיו ווידאו, הצפנה, כיווץ ופריסת קבצים, תקשורת עם שרתים אחרים (curl/wget) , שימוש בפקודות של מערכת ההפעלה מתוך Perl, PHP, Python ועוד.
איזה ממשק ניהול ישמש אותך לניהול של שאר חשבון האחסון?
ממקשי הניהול תפסו חלק נכבד מאפיון השרותים ללקוח בשנים האחרונות. מערכות כמו Plesk, cPanel ו-DirectAdmin הפכו את שרתי הלינוקס המרתיעים לניהול לנגישים וידידותיים בהרבה בעיקר לקהל משתמשים גדול שמשתמש היום באחסון וורדפרס. שרתי הווינדוס קיבלו סכמת אבטחה מכובדת באמצעות ממשקים כמו Plesk ווירטואליזציה קיבלה כלי ניהול מאוד מרשימים מחברות כמו Parallels המפתחות את Virtuozzo, מערכת וירטואליזציה מתקדמת ביותר לשרתי לינוקס ווינדוס. אנו בסוויטהום מספקים כיום שירות אחסון אתרים בישראל על שרתי לינוקס עם ממשקי ניהול cPanel, על שרתי ווינדוס משתמשים ב-Plesk ולוירטואליזציה משתמשים ב-Virtuozzo ו-Proxmox.
אחסון אתרים מתקדם על שרתי Linux בשילוב ממשק ניהול cPanel
מה תקציב האחסון של האתר ולאיזה גודל אחסון הוא יגיע?
כמו כל דבר בחיים, גם לאחסון האתר יש תקציב. ככל שהאתר גדול יותר וצורך יותר משאבים אלמנט התקציב של האחסון הופך למשמעותי יותר. רשיונות של מיקרוסופט לא ממש זולים, בעיקר רשיונות SQL ו-Windows בגרסאות Standard ומעלה. תוכנות נלוות כמו אנטיוירוס, application firewall, שרת דואר מקצועי יכולים לייקר את האחסון בצורה משמעותית. יש לקחת בחשבון גם את עלויות האחסון בכל מיזם משמעותי שיצטרך כח מחשוב חזק ואבטחת מידע רצינית. חשוב גם לבדוק עלויות שדרוג של התוכנות או עבודה לפי מודל של תשלום חודשי, כמו SPLA של מיקרוסופט.
עד כמה שרת האינטרנט מהווה חלק מתפקוד האתר
שרת האינטרנט Apache הפך בשנים האחרונות לחלק אינטגראלי מאתרים מורכבים. יותר מפתחים מסתמכים על פונקציות חכמות שלו לטיפול ב-URLs כמו mod_rewrite, יכולות ה-caching שלו מאוד מפותחות, מודולים של גישה לקבצים כמו basic authentication מאפשרים ניהול איזורים מוגנים בקלות, הלוגים שהשרת מייצר עוזרים ל-debugging מהיר ומוצלח, המעטפת מסביב ל-scripting languages מאובטחת ביותר.
שרת ה-IIS של מיקרוסופט נותן מספר פתרונות לאתרי asp/.net כמו ניהול application pools חכם ובגרסה 7, תחת .net יודע גם כן לטפל בכתובות אינטרנט. כלי הניהול הנוחים יחסית מאפשרים גם למשתמשים לא מקצועיים להגיע לכמעט כל הפונקציות הנפוצות בקלות. להאקרים ניתן גישה לקבצי metabase ו-xml וכמו כן מבחר הגדרות ב-registry. אלו שני שרתי האינטרנט הנפוצים ביותר אך ניתן לפעמים עושים שימוש גם ב-lighttpd, שרת קליל ביותר המיועד למדיה ושרתי java כמו nodeJS שניתנים להגדרה אפליקטיבית.
כיצד האתר יגובה וישוחזר במקרה הצורך?
מי ואיך הולך לגבות את האתר? תוכנות גיבוי לא תמיד זולות, וכשצריך לגבות בנוסף גם שרתי מסדי נתונים כמו MS-SQL וכן system state של שרתי ווינדוס או לגבות מערכות ווירטואליזציה זה לא תמיד זול. חשוב לקחת בחשבון בעת בחירת האחסון איך האתר יגובה ולאן, כל כמה זמן, על ידי איזו תוכנה ומה מדיניות השחזורים של הספק. האם יד עלויות ואיזה SLA יש לגיבויים בכלל. ממשקי ניהול לדוגמא נותנים היום אופציות גיבוי שונות הכוללות גיבוי ע"ב יומי/שבועי/חודשי, אפשרות משלוח לשרת FTP מרוחק או משלוח גיבויים בדואר אלקטרוני.
תפיסת קוד פתוח מול מערכות מסחריות סגורות
לסיום, חשוב להבין את המשמעות בין שימוש במערכת הפעלה מסחרית וסגורה לשינויים כמו ווינדוס, לבין מערכת הפעלה הבנויה על קוד פתוח וניתנת להתאמה על ידי הקהילה. על כך ניתן למצוא הררי מידע כיום באינטרנט והויכוח עדיין נמשך. אנחנו בסוויטהום מעדיפים באופן כללי לראות את הכסף מגיע לאנשים במקום לחברות תוכנה בחו"ל. חברות יכולות לעזור לקהילה ע"י שימוש בתוכנות קוד פתוח בצורה ישירה ולתרום לפיתוחם של מוצרים מדהימים פשוט על ידי שימוש בהם, דיווח על תקלות ותרומות כספיות קטנות.
